ספנקרום בע"מ נ' חב' קלי טופז בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 2,581,864 ₪.

בפתח הדיון שנקבע לדיון בבקשה, הודיע ב"כ התובעת כי הוא מבקש להפחית את סכום התביעה ולהעמידו על סך של 851,864 ₪. בהתאם לכך הותר תיקונה של התביעה.

בין התובעת, חברת ספנקרום בע"מ (להלן: "ספנקרום"), לבין הנתבעת 1, חברת קלי טופז בע"מ (להלן: "טופז") נכרת חוזה קבלנות פאושאלי, לפיו התחייבה ספנקרום לבצע עבור טופז עבודות בניה של בית מגורים. לימים נתגלעה מחלוקת כספית בין הצדדים, לאחר שספנקרום טענה כי מגיעים לה כספים מטופז, וזו סרבה לשלמם. בשלב מסויים נטשה ספנקרום את אתר העבודות, ואילו טופז הודיעה בתגובה על ביטול החוזה, לאחר שלטענתה נודע לה כי ספנקרום איננה קבלן רשום. בהמשך, טופז אף הגישה תביעה כספית בבית משפט השלום בתל אביב, נגד ספנקרום, לתשלום פיצוי מוסכם בסך של 1,730,000 ₪ (תא"ק 06- 40967).

ביום 10.8.2011 דחה בית משפט השלום (כב' השופטת ר' ערקובי) את תביעתה של טופז. בית המשפט קבע כי טופז ידעה היטב עובר לכריתת ההסכם כי ספנקרום איננה קבלן רשום ועל כן לא מדובר בהפרת חוזה מצידה של ספנקרום. ממילא טופז אינה זכאית לפיצוי מוסכם. בית המשפט הוסיף ודן לגופו של ענין במחלוקת הכספית בין הצדדים וקבע כי טופז נמנעה בתירוצי שווא מלשלם לספנקרום את התמורה המגיעה לה בגין העבודות שביצעה.

בעקבות פסק דינו של בית משפט השלום, הוגשה התביעה שבפניי, בגדרה התהפכו היוצרות, וזו הפעם, ספנקרום היא התובעת ואילו טופז היא הנתבעת.

ספנקרום טוענת כי טופז חייבת לה סך של 167,009 ₪ בגין שיק שטופז משכה לפקודתה וביטלה אותו לאחר מכן שלא כדין. כמו כן, כך טוענת ספנקרום, טופז חייבת לה סך של 684,855 ₪ בגין חשבון חלקי מאושר, אשר בפועל, לא שולם.

טופז טוענת במסגרת בקשת הרשות להתגונן שהגישה, כי פסק דינו של בית משפט השלום בכל הנוגע להתחשבנות בין הצדדים איננו מהווה מעשה בית דין, משום שמדובר בהכרעת אגב שלא היתה דרושה לצורך הכרעה בשאלה האמיתית שעמדה על הפרק- האם טופז ידעה או לא ידעה שספנקרום איננה קבלן רשום. זו השאלה היחידה שעמדה למעשה על הפרק, משום שבמסגרת תביעתה לתשלום פיצוי מוסכם, טענה טופז כי ספנקרום הפרה את החוזה באופן יסודי בכך שהצהירה על עצמה כעל קבלן רשום.

מנגד, ספנקרום טוענת כי מדובר במעשה בית דין משום שבית המשפט נדרש למחלוקת הכספית לאחר שזו הובאה בפניו על ידי הצדדים.

יצויין כי בפתח הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן, ויתר ב"כ ספנקרום על חקירת המצהיר מטעם טופז, והסתמך על קביעותיו של בית משפט השלום.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות ושמעתי את סיכומי הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש ליתן לטופז רשות להתגונן כמבוקש, מן הטעמים שיפורטו להלן.

אכן, החלטתו של בית משפט השלום, כל זמן שלא בוטלה בערעור שעודנו תלוי ועומד, מהווה מעשה בית דין בכל הנוגע לכך שספנקרום לא הפרה את החוזה בהקשר למצגים שהציגה כלפי טופז, שכן זו האחרונה ידעה שספנקרום איננה קבלן רשום. יחד עם זאת, שאר קביעותיו של בית משפט השלום בנוגע לסכומים להם זכאית ספנקרום, הן בבחינת קביעות אגב אורחא, שכן הן לא נדרשו לצורך ההכרעה בתביעה. ברגע שבית משפט השלום קבע כי ספנקרום לא הפרה את החוזה ועל כן טופז אינה זכאית לתשלום פיצוי מוסכם, דין תביעתה של טופז היה להדחות, ולא היה כל צורך ממשי להכריע בשאלה האם ספנקרום זכאית לתשלומים מטופז. אכן, הצדדים שטחו בפני בית משפט השלום את טענותיהם בענין זה, ועל כן הוא גם נדרש להן והכריע בהן, אך הכרעה זו בשאלת ההתחשבנות, בהיותה מעבר לנדרש לצורך התוצאה האופרטיבית של פסק הדין, אינה יוצרת מעשה בית דין ועל כן אין היא מונעת מטופז להעלות מחדש את כל טענותיה בענין ההתחשבנות, כפי שנעשה במסגרת הבקשה שבפניי (ראה נינה זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי (1991) ע' 197). כך למשל, טופז רשאית להעלות מחדש את הטענה לפיה לא היתה ספנקרום זכאית לתשלומים הנתבעים על ידה כיום, משום שמדובר בתשלומים על חשבון המנוגדים להוראות ההסכם בין הצדדים, וכי פרעונו של השיק שנמסר לה, הותנה בתנאים שלא התקיימו.

יצויין כי ספק רב בעיני אם טופז תוכל להתגונן בהצלחה בטענות הנוספות שהעלתה, והן טענות קיזוז בדבר נזקים שנגרמו לה מחמת הצורך לשכור שרותיו של קבלן אחר, שכן אם תעמוד על כנה קביעתו של בית משפט השלום לפיה טופז ולא ספנקרום היא שהפרה את החוזה בין השתיים, ספק רב אם תוכל להתקבל טענתה של טופז בדבר נזקים שנגרמו לה מחמת ביטולו של חוזה שהיא עצמה הפרה. כידוע, הזכות לתבוע פיצויים (או לקזזם), שמורה למי שנפגע מהפרת חוזה ולא למי שהפר את החוזה. דא עקא, מרגע שניתנה רשות להתגונן בטענות שעניינן עצם זכאותה של ספנקרום לתשלומים שהיא תובעת כיום, ממילא אין טעם לשלול מטופז את הזכות להתגונן גם בטענת הקיזוז, קלושים ככל שיהיו סיכויי ההצלחה של טענה זו.

אשר על כן, ניתנת לטופז רשות להתגונן כמבוקש. הוצאות הבקשה, בסך 7,500 ₪, לפי התוצאות בתיק העיקרי.

ספנקרום תודיע לבית המשפט, תוך 15 יום, האם לנוכח הפחתת סכום התביעה היא מבקשת להעבירה לבית משפט השלום.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ב, 17 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, שופט

רשם ביהמ"ש המחוזי

תל אביב-יפו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: